כשלואי הגיע להדסה נעורים בגיל 13, אחרי מסע מפרך מאריתריאה לישראל, איש לא יכול היה לצפות שתוך שנים ספורות הוא ייסע להתחרות באירוע הספורט הגדול בעולם –  אולימפיאדת טוקיו. אבל בכפר הנוער הדסה נעורים, החלומות הגדולים ביותר יכולים להתגשם.

"הדסה נעורים לא רק נתן לי בית", מספר לואי, "הוא נתן לי הזדמנות להגשים את הפוטנציאל שלי". בכפר, תחת הדרכתו של המאמן אלמהיו פאלורו, התגלה כישרונו הנדיר בריצות למרחקים בינוניים. עם תנאי אימון מקצועיים, ליווי צמוד, ומשפחה מאמצת תומכת, לואי החל לפרוח.

הנחישות וההתמדה שלו הובילו אותו להישגים מרשימים באליפויות ישראל, ובשיאם – למקום ה-16 המכובד בריצת המרתון באולימפיאדת טוקיו 2020. אך ההישג הגדול ביותר של לואי הוא אולי דווקא השראה שהוא מעניק לחניכי הכפר: "כל אחד יכול להגיע רחוק אם יש לו את התמיכה הנכונה ואת הנחישות להצליח." היום, לואי ממשיך להתגורר בדירת הספורטאים בכפר, מהווה מודל לחיקוי ומוכיח שעם תמיכה נכונה, מסירות, ואמונה – אין חלום שאי אפשר להגשים.

כשקטיה עלתה מאוקראינה בגיל 8, היא חלמה להיות אתלטית כמו אמה. בפנימייה התקבלה לנבחרת האתלטיקה והפכה לאלופת הארץ בקפיצה לרוחק וריצת 100 מטר לנוער.

בצבא המשיכה כספורטאית מצטיינת ומורה חיילת. "בהדסה נעורים למדתי להתמודד עם אתגרים לבד, רחוק מהמשפחה. זה הכין אותי לחיים" היא מספרת. "למדתי שאין גבול ליכולת שלנו להשפיע". החשיפה לאי-צדק חברתי הובילה אותה ללימודי משפטים, וכיום, לצד היותה אם לשלושה, היא עובדת במשרד מבקר המדינה ומתנדבת בקהילה.

"המסר שלי פשוט – לא לוותר, לחשוב טוב ולפעול. ההצלחה מגיעה עם עבודה קשה, ובסוף ההשקעה משתלמת."

מקוננט עלה מאתיופיה לישראל בגיל 7, ולא דמיין שיום אחד יהיה קצין בסיירת גולני. הוא מספר ש"בפנימיית הדסה נעורים פתחו בפניי דלת להזדמנויות שלא הכרתי קודם" – שם החל לחלום בגדול.

לאחר סיום הלימודים המשיך למכינת גל, הצטיין, הפך למדריך, ובמקביל בצה"ל התקדם לקצונה ופיקד על צוותים ביחידות מובחרות.

כיום, בגיל 28, הוא משרת ביחידה ביטחונית מסווגת ולומד לתואר ראשון בכלכלה. "בהדסה נעורים למדתי שאין דבר העומד בפני הרצון," אומר מקוננט. "אם תאמינו בעצמכם ותעבדו קשה, תוכלו להגיע לכל מקום שתרצו."

כשנדב הגיע להדסה נעורים בעקבות חבר טוב, הוא לא ידע שזו תהיה אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בחייו. היום, בגיל 28, הוא יוצר קולנוע ושואף להשפיע על החברה הישראלית דרך אומנות הקולנוע. "הדסה נעורים היה המקום שבו גיליתי את הכוח של יצירה להוביל שינוי חברתי," מספר נדב. "שם הבנתי שקולנוע הוא לא רק אמנות – הוא כלי רב-עוצמה להשפעה ולשינוי חברתי."

כיום, נדב מקבל מלגת לימודים מ'הרוח הישראלית', לומד באוני' ת"א ובחר להחזיר לקהילה במקום שעיצב את דרכו – הדסה נעורים. "אני מעריך את התמיכה שאני מקבל עד היום מהדסה נעורים, והלוואי שיום אחד אגיע בעצמי למצב בו אני נותן ומחזיר לחברה כפי שאני קיבלתי."